סוגי מגלשיים: מה המספרים אומרים ומה לבקש בהשכרה
פיסט, אול-מאונטן ופאודר בשלושה מספרים על המגלש, איך בוחרים אורך, מה זה DIN ומה באמת מבדיל בין הדרגות בחנות ההשכרה.
למתחיל מתאים מגלש פיסט (קרווינג): צר, 65 עד 80 מילימטר במותן, רך, ובאורך עד הסנטר. אול-מאונטן (80 עד 100 מ"מ) למי שכבר יורד אדום בביטחון; פרירייד (100 ומעלה) לשלג עמוק בלבד. בחנות ההשכרה הדרגה הבסיסית מספיקה לשבוע הראשון, והמספר שבאמת חשוב הוא ה-DIN, כוח השחרור של הקשירה, שנקבע לפי המשקל והרמה האמיתיים שלכם. כשבחנות שואלים "איזו רמה?" ונעלמים לרגע מאחור, זה מה שקורה שם.
בקצרה, לדלפק ההשכרה:
- מתחיל: מגלש פיסט רך, עד הסנטר, דרגה בסיסית
- DIN לפי המשקל והרמה האמיתיים, ולא נוגעים בבורג
- אחרי שלושה ימים טובים: דרגה אחת למעלה
- המגלש הרחב והיפה בחלון: בשנה הבאה
מה המספרים על המגלש אומרים?
על כל מגלש מודפסים שלושה מספרים כמו 122-78-108: הרוחב במילימטרים בקצה הקדמי, במותן (מתחת למגף) ובזנב. המותן קובע. צר (65–80) עובר מקנט לקנט מהר ומתאים למסלולים מוכנים, שהם כל מה שמתחיל ובינוני גולשים עליו. בינוני (80–100) עדיין זריז במסלול וכבר צף קצת בשלג רך. רחב (100 ומעלה) צף על שלג עמוק כמו גלשן, ועל מסלול קשה מרגיש כמו לנהוג משאית בסמטה.
ההפרש בין הקצה הרחב למותן הצר יוצר את הקשת של המגלש, ולה מספר משלו: רדיוס הפנייה במטרים. 12 מטר זה פניות קצרות וחדות, 20 ומעלה קשתות ארוכות ומהירות, ומגלש מתחילים יושב בין 14 ל-18.
ועוד שני מושגים: קמבר הוא מגלש שהאמצע שלו מתרומם מהרצפה וקצותיו נוגעים, קשת שנדחסת לשלג בכל פנייה ונותנת אחיזה; רוקר הוא קצה שמתרומם כמו סירה, שמקל על תחילת הפנייה וצף בשלג רך. רוב המגלשיים היום הם שילוב, ולמתחילים כדאי כמה שיותר רוקר בקצה: המגלש נכנס לפנייה כמעט לבד. ומגלש רך סולח על טעויות, מגלש קשיח יציב במהירות ודורש כוח. "מגלש של מקצוענים" ביד של מתחיל הוא עץ כבד שלא מסכים לפנות.
הסוגים
פיסט / קרווינג (65–80). המגלש של המסלולים המוכנים, וזה המגלש שלכם. מתחילים מקבלים גרסה רכה וסלחנית; מתקדמים קרוויר עם רדיוס קצר שחורט קשתות עמוקות.
אול-מאונטן (80–100). מגלש אחד לכל דבר: מסלול בבוקר, שלג רך בצד המסלול אחר הצהריים. למי שיורד אדומים בביטחון ורוצה לטעום הכול, במחיר של קצת פחות דיוק על קרח.
פרירייד / פאודר (100 ומעלה). לשלג עמוק מחוץ למסלולים, עם מדריך. לא לשבוע הראשון. ביום שלג גדול מתקדמים שוכרים אותו ליום אחד.
פריסטייל (טווין-טיפ). שני קצוות מעוקלים, לסנופארק ולגלישה אחורה. למתבגרים.
מגלשי ילדים. קצרים, רכים וקלים, ושוכרים אותם, כי ילד מחליף מידה כל עונה. מגלשי נשים: קלים ורכים יותר, לעיתים עם קשירה שמורכבת מעט קדימה; אם מציעים דגם כזה טוב, ואם לא, מגלש יוניסקס רך באורך הנכון עושה אותה עבודה. סנובליידס, מגלשיים קצרצרים בלי מקלות שנראים "קלים": מחקר סקוטי רחב מצא בהם את שיעור השברים הגבוה ביותר מכל ענפי השלג, בעיקר כי הקשירות שלהם לא משתחררות בנפילה. לא.
איזה אורך מגלשיים מתאים לי?
עומדים זקוף, מעמידים את המגלש לידכם. מתחיל: הקצה עד הסנטר, או מעט מתחתיו; קצר קל לסובב. בינוני: בין הסנטר לאף. מתקדם: עד המצח ומעלה. כבד או מהיר, קצת ארוך יותר; קל או זהיר, קצת קצר יותר. מגלש ארוך מדי הוא הטעות הנפוצה של מי שמשפר את הרמה בטופס.
מה זה DIN ולמה אומרים לחנות את המשקל האמיתי?
הקשירה מחברת את המגף למגלש, ותפקידה האמיתי הוא לשחרר אותו בנפילה לפני שהברך נפגעת. כוח השחרור נקבע על סולם שנקרא DIN לפי משקל, גובה, גיל, אורך סוליית המגף וסוג הגולש, זהיר, רגיל או אגרסיבי. מתחיל שמצהיר "בינוני" מקבל מספר גבוה מדי, והקשירה לא תשחרר בנפילה האיטית אחורה, בדיוק זו שקורעת רצועות: במחקר על כמעט 500 גולשים שקרעו רצועה, הקשירה לא השתחררה ב-78 אחוז מהמקרים. אומרים את האמת, ולא נוגעים בבורג בעצמכם.
מה ההבדל בין דרגות ההשכרה?
חנויות ההשכרה בקנזיי, כמו ברוב האלפים, מציעות שלוש-ארבע דרגות בשמות משתנים (אקונומי, סילבר, גולד, פרימיום). מה שמשתנה ביניהן הוא בעיקר גיל המגלש ומספר ימי ההשכרה שעבר, ורק אחר כך הדגם. הבסיסית: מגלשיים בשנתם השלישית-רביעית, תקינים ומכוונים, קצת שחוקים; למתחיל גמור זה בסדר גמור. הבינונית: עד שנתיים, קרווינג או אול-מאונטן קל, למי שיורד כחול ואדום. הגבוהה: דגמי העונה, לפעמים עם שעווה והשחזה יומית והחלפת דגם חופשית.
מתי מעלים דרגה? לפי הרגשה, לא לפי ימים. ביום שבו הכחול מרגיש קל ואתם מתחילים לרצות לחרוט, המגלש הבסיסי מתחיל לרעוד במהירות. חוזרים לחנות ומבקשים משהו שאוחז יותר; ברוב החנויות החלפה באותה דרגה חינם, ומעבר דרגה עולה רק את ההפרש. שואלים כשלוקחים. על כל מה שלא נוגע בשלג, במה קונים ומה שוכרים, ועל הלוח מול המגלשיים בסקי או סנובורד.
לא בטוחים איזו רמה להגיד בחנות? דברו איתנו בהר תיירות, נעזור לכם לנסח.
איזה מגלשיים מתאימים למתחילים?
מגלש פיסט (קרווינג) צר, 65 עד 80 מ"מ במותן, רך, עם רוקר בקצה, ובאורך עד הסנטר. בחנות ההשכרה זו הדרגה הבסיסית, והיא מספיקה לשבוע הראשון.
מה המספרים על המגלש אומרים?
שלושה מספרים כמו 122-78-108 הם הרוחב במילימטרים בקצה הקדמי, במותן ובזנב. המותן קובע: צר למסלולים מוכנים, רחב לשלג עמוק. ההפרש ביניהם קובע את רדיוס הפנייה.
מה זה DIN בסקי?
סולם כוח השחרור של הקשירה. הטכנאי מכוון אותו לפי משקל, גובה, גיל, אורך המגף ורמת הגולש. מספר גבוה מדי לא משחרר בנפילה, ולכן אומרים לחנות את הרמה והמשקל האמיתיים.
לכל המגזין · לחופשת הסקי הכשרה · לחופשת הקיץ הכשרה · הר תיירות ונופש